התארגנות (רגשית) בכתיבה

הכתיבה מפגישה אותנו עם זרימה ועם בנייה, עם ראייה מרחבית ועם ירידה לפרטים הקטנים, עם תיאור המצב מן הצד, ועם מפגש נוכח. בכל פעם שנכתוב, נמצא שאנו משלבים אלמנטים ספרותיים ומגוונים אלו, על מנת ליצור חוויה טקסטואלית שלמה. כתיבה (כתרגול על הנייר) מזכיר ומחדד את הפעולות להן אנו נדרשים ביום יום, בכל אחת מעלילות חיינו הרבות, בכל רגע ורגע. בשיחה קצרה שאנחנו מקיימים עם אדם, אנחנו אמנם מתרכזים רק בנאמר בה, בשותף שלנו לשיחה, בשיח עצמו, בהשפעותיו של השיח על הדובר האחר, ועלינו אנו, ובדרך כלל, שוכחים להסב את תשומת לבנו למרחב בו מתקיימת השיחה, למצבנו הגופני, כפי שהוא ברגעים השונים והמשתנים שדברים שונים נאמרים. במציאות חיינו , הדברים נוכחים (גם אם אנחנו מתעלמים מהם) אנחנו נמצאים במרחב כלשהו, במטבח למשל, על הגז מונח כרגע מחבת עם שקשוקה, המטבח מתמלא בריח הפפריקה, נכנסת רוח מהחלון, והכלבה יושבת בנימוס ליד התנור, שמא ייפול משהו בחלקה. ואנחנו לא שמים לב לכל אלו, בשיחת הטלפון, אלא מתרכזים אך ורק בנאמר בשיחה. בצד השני, יושב האדם על כורסא ירוקה, שמחכה משובצת לרגליו, הבית מעט חשוך, ואור צהוב בוקע מהמנורה הקטנה שעומדת ליד הכורסה. בבית עומד איח דחוס, החלונות סגורים, הוילונות מוגפים, ונשימתו של השטיח העבה והישן כבדה מן האבק שהצטבר עליו במשך השנים האחרונות. ליד הכורסה, מונחות נעלי הבית... איננו יודעים, בשלב זה מה נאמר בשיחה, אבל קיבלנו תמונה די מדויקת על שני הדוברים, ובמרחב בו כל אחד מהם נמצא, המרחב הפיזי, שמשקף, כמובן, את המרחב הרגשי... בכתיבה, עלינו להנכיח אלמנטים רבים, סביב הדיאלוג, על מנת ליצור באמצעות המילים שלנו, שאחראיות לדמיון של הקורא, מרחב אמיתי, אמין, מגוון, ומעורר רגשית. עודי כותבת שורות אלו, כמה רגעים לפני שאני מתארגנת לפגישת עבודה עם א', לסשן רגשי בתנועת הסיפור, בבוקר מעונן, אני שומעת לפתע נחרות זעירות. מוזר, אני חושבת בלבי, הרי אני יושבת בחדר העבודה שלי, הדלת סגורה, ולא יכול להיות שנחרות אלו מגיעות מחדרו של בן זוגי, או מחדרו של הבן שלי, הנחרות שנשמעות באזניי, קטנות ועדינות. אני מפנה את ראשי לאחור ורואה את אפו הורדרד של החתול שלי, ששוכב מכורבל על הספה, ישן שינה עמוקה.

חיוך עולה על שפתיי, ואני פונה להוסיף לטקסט שלי, את המחזה שאני רואה, ואת התחושות שעולות בי , מביטה במילים שממלאות את השורות, נושכת בשפתיי ונהנית מהדיוק, שנקרה בדרכי, ברגעי הכתיבה.

שמחה ומאושרת שכתבתי שורות אלו, אשר כינסו אותי לתוך הוויתי העכשווית, והעשירו אותי בתחושת מלאות הקשבתית. כשאני מאורגנת רגשית בתוך עצמי, אתחיל עכשיו להתארגן לקראת הפגישה עם א'... שזוכה גם היא להתחבר אל תוך עצמה, ולחוות את חייה ביתר עוצמה, בבהירות, וכמובן להעמיד את עצמה במרכז הסיפור אותו היא חוקרת באמצעות תנועת סיפורה.